אם אתם מרגישים שהראייה שלכם הולכת ומטשטשת, או שאתם חווים סנוור וטשטוש, סביר להניח ששמעתם בחייכם את המונח קטרקט (Cataract). אתם ודאי שואלים את עצמכם: מה זה קטרקט והאם יש דרך יעילה לטפל בו?
התשובה היא שקטרקט (הידוע בעברית גם כירוד או תבלול) הוא מצב נפוץ בו עדשת העין הופכת בהדרגה לעכורה. החדשות המעודדות הן שהפתרון המודרני והמוצלח נמצא בהישג יד: ניתוח קטרקט. זהו הליך בטוח ויעיל שבמהלכו מחליפים את העדשה הפגועה בעדשה תוך עינית חדשה.
נצלול לעומק לתוך תסמיני הקטרקט, נסביר כיצד מתבצע ניתוח קטרקט, ונספק את כל המידע על פתרונות מתקדמים כמו עדשות מולטיפוקליות לשיפור דרמטי באיכות הראייה.
מה זה קטרקט?
אחד החלקים החשובים המרכיבים את העין שלנו הוא עדשת העין, דרכה נכנס אור לתוך גלגל העין ונוצרת תמונה חדה וברורה. העדשה ממוקמת בחלק הקדמי של העין, מאחורי הקרנית, ותפקידה לרכז את האור ברישתית. כאשר מתפתחת מחלת הקטרקט, הראיה הופכת מעורפלת מאחר והאור אינו נופל בשלמותו על הרישתית.
קטרקט היא מחלת עיניים שבמסגרתה עדשת העין הופכת משקופה לעכורה. ככל שהעכירות חמורה יותר, ההפרעה בראייה גדולה יותר, עד למצב של עיוורון מוחלט במקרים קיצוניים. חשוב לזכור שעל אף שקיים טיפול יעיל למחלה, היא עדיין אחת מן הסיבות העיקריות לירידה בראייה בעולם המערבי.
הבנתם שאתם מחפשים לדעת על התסמינים של גלאוקומה ולא על קטרקט? היכנסו לקישור הבא: גלאוקומה – תסמינים, גורמים ואיך מטפלים.
קטרקט – גורמי סיכון וקבוצות מועדות
קטרקט מופיע לרוב אצל מבוגרים בגילאי 55 ומעלה, וכ-40% מן האוכלוסייה שמעל גיל 65 סובלת מהתופעה. בגילאי ה-70 וה-80 הוא נפוץ אף יותר, ולכן נחשב במידה רבה כתוצאה של תהליך ההזדקנות הטבעי.
עם זאת, בעיה רפואית זו יכולה להופיע גם אצל צעירים ואפילו כקטרקט מולד (המכונה גם תבלול מולד). גורמים אפשריים נוספים להופעת הקטרקט יכולים להיות:
-
היסטוריה רפואית של המחלה במשפחה.
-
טראומה (חבלה) לעין.
-
עישון.
-
השמנת יתר.
-
מחלות אחרות, כגון סוכרת.
תסמיני קטרקט ואבחון
ההפרעה בראייה מתבטאת במגוון רחב של תסמיני קטרקט. אם אתם מזהים את אחד התסמינים הבאים, מומלץ לגשת לבדיקה:
-
טשטוש ראייה הולך ומחמיר.
-
ראייה כפולה.
-
סנוור ורגישות לאור (למשל, מפנסי מכונית חולפת או אור שמש חזק).
-
שינויים תכופים בראייה – בעיקר כשהראייה מדרדרת במהירות.
-
אישון לבן אצל תינוק בן יומו מעיד על קטרקט מולד.
אבחון הקטרקט:
אם מופיעים התסמינים שלעיל, מומלץ לגשת לאופטומטריסט ורופא עיניים. הוא היחיד שיכול לאבחן קטרקט, וזאת בבדיקה פשוטה יחסית על ידי מכשור מיוחד כמו slit lamp. בבדיקה זו נבדקים בין היתר גם הלחץ התוך עיני (כך ניתן לשלול גלאוקומה), עצב הראייה ומרכז הראייה. הקטרקט אינו נראה לעין ללא מכשור מקצועי, והבדיקה מאפשרת לזהות את סוג העכירות ומצבה.
ניתוח קטרקט – הטיפול היעיל והשתלת עדשה תוך עינית
כאשר עכירות הקטרקט מכסה חלק גדול מהעדשה ופוגעת משמעותית באיכות הראייה, הפתרון היחיד והיעיל ביותר הוא ניתוח קטרקט. בניגוד למחלות עיניים רבות אחרות, לא קיימות טיפות עיניים המונעות או מטפלות בירוד.
ניתוח קטרקט הוא הליך רפואי קצר ופשוט יחסית, שאינו דורש אשפוז, מבוצע לרוב בהרדמה מקומית. במהלך הניתוח, מוסרת עדשת העין החולה (העכורה) ובמקומה מושתל תותב קבוע של עדשה תוך עינית המותאם לעין הפציינט ומתפקד כעדשת עין רגילה. ניתוח זה אינו ניתוח להסרת משקפיים, אך הוא משפר דרמטית את חדות הראייה. סיכויי ההצלחה של ניתוח קטרקט הם גבוהים מאוד – בין 95% ל-98%.
תוצאות, החלמה והתמודדות עם תופעות לוואי אחרי ניתוח קטרקט
לאחר הניתוח יורגש שיפור ראייה אחרי ניתוח קטרקט כבר בימים הראשונים. תקופת החלמה מניתוח קטרקט דורשת הימנעות מאבק, מלכלוך וממאמץ פיזי במשך כשבועיים עד שישה שבועות.
חשוב לדעת כי ייתכנו תופעות לוואי אחרי ניתוח קטרקט קלות, כגון תחושת סינוור או רגישות לאור. תופעות אלו לרוב משתפרות באופן הדרגתי בששת השבועות שלאחר הניתוח.
הצורך במשקפיים: למרות הניתוח, קיים סיכוי סביר שהפציינט יזדקק למשקפי קריאה או משקפי ראייה לרחוק, כיוון שהעדשה תוך עינית המושתלת לרוב אינה מסוגלת לבצע מיקוד מלא על עצמים קרובים, אלא אם כן נבחרה עדשה מולטיפוקלית מראש.
במקרים מסוימים, ייתכן שתחזור עכירות מסוימת בקופסית העדשה לאחר מספר חודשים או שנים (קטרקט משני). טיפול זה פשוט הרבה יותר, ומבוצע במרפאה באמצעות לייזר שמנקה את השכבה העכורה ומשפר את הראייה באופן מיידי.
